סוגי קרקע בישראל | Buy Property In Israel

סוגי קרקע בישראל

Vvv 0216 img 1041 2 821

שלוש הקטגוריות השונות של קרקעות בישראל הן: אלו שאזרחים זרים אינם יכולים לרכוש; אלה שניתנים לרכישה על ידי אזרחים זרים, אך כפופים לתנאים שונים; וכאלה שניתנים לרכישה על ידי אזרחים זרים ללא תנאים כלשהם.

הרוב המכריע של הקרקעות בישראל נמצאות בבעלות המדינה ורק מיעוט קטן נמצא בבעלות פרטית. חלק זניח מהקרקעות בישראל טרם סווג לאף אחד משני התחומים הללו.

כ-%7 מהקרקעות המוקצות בישראל הן בבעלות פרטית. השאר, כלומר %93, בבעלות המדינה ומכונה "קרקע ישראלית". חוק יסוד המקרקעין קובע כי מקרקעי ישראל נמצאים בבעלות משותפת של המדינה (%69), רשות הפיתוח (%12) והקרן הקיימת לישראל (%12). בעוד שהחוק אוסר במפורש על העברת קרקע כזו אם במכירה או באמצעים אחרים, הוא מרמז על כך שתתאפשר חכירה לטווח ארוך.

קרקע בבעלות המדינה כוללת את כל הקרקעות שהיו כפופות למנדט הבריטי לפני הקמת מדינת ישראל ונתפסה על ידי הממשלה לאחר הקמתה. קרקע בבעלות רשות הפיתוח כוללת קרקע שהוחרמה בהתאם לחוק קרקעות נפקדים וחוק רכישת קרקעות. קרקע בבעלות קק"ל מורכבת מקרקעות שנרכשו לפני ואחרי הקמתה של ישראל. תקנון קק"ל מעניק לה תפקיד נאמנות, הקובע כי קרקע שבבעלותה תוחזק לטובת העם היהודי ובנאמנותו. עקרון זה כובד עד כה והתגבש באמנה שנכרתה בין קק"ל למדינה. לאחרונה הוגשה לכנסת (פרלמנט ישראל) הצעת חוק שמטרתה לבסס חקיקה עיקרון זה וצפויה להתקבל בעתיד הקרוב.

קרקע בבעלות המדינה ("קרקע ישראל") מנוהלת על ידי מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י). בהיותה ישות בתזמורת ממשלתית, הרשות מפעילה סמכויות מוגבלות ביותר, כלומר: ניהול קרקעות בבעלות המדינה. המינהל נדרש לשמור על נאמנות למטרה שלשמה הוקם ואין לסטות מסמכותה. יתרה מזאת, בהיותה ישות ממשלתית, ה-IAA כפוף לדרכי התנהגות שנקבעו על-ידי חקיקה, כגון שוויון בתקני העסקה ואיסור על פרקטיקות מפלות.

אמנם אין מנדט חקיקתי הקובע את היעדים שעל המינהל לקדם, אך אלו נקבעו באמצעות תקדים שיפוטי. פסק דין מכונן המכתיב יעדים אלה ניתן למצוא בפרשת בית המשפט העליון בישראל של עדל קעדן נגד מינהל מקרקעי ישראל:/p>

"...המטרות המרכיבות את סמכות הליבה של מינהל מקרקעי ישראל הן המשך שליטת המדינה במקרקעי ישראל. והנצחת ניהול ופיתוח הקרקעות בישראל בריכוז של ישות ממשלתית יחידה. זאת, כדי למנוע העברת בעלות לגופים שאינם נוחים, לקדם נושאים ביטחוניים ולאשר הפעלת פרויקטים לאומיים שונים – כגון: קליטת עולים חדשים, חלוקה נכונה של האוכלוסייה והתיישבות חקלאית...

" הבהרתי את סוגי הקרקע השונים הקבועים בחוק הישראלי, ברצוני לדון בהזדמנויות הקיימות לרכישתן. באופן עקרוני, קרקע שבבעלות הקרן הקיימת לישראל ניתנת להשכרה ליהודים בלבד. המשמעות היא שזרים, כמו גם אזרחים ישראלים ו/או תושבים שאינם יהודים, אינם זכאים לחכור קרקע זו. עם זאת, ניתן להשכיר את הקרקע שבבעלות רשות הפיתוח והמדינה לכל אזרח בישראל, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו. גם זרים שהם יהודים הזכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות רשאים לחכור את הקרקע הזו.

עם זאת, הניסיון שלנו הוא שלמרות המגבלות האמורות, גם זרים שאינם יהודים יכולים לחכור קרקע ממינהל מקרקעי ישראל, אם כי הדבר יהיה כפוף לאישור של ועדה שכונסה במיוחד. אישור כזה, אם יינתן, כפוף להגשת מכתב קוגנטי ומשכנע המעיד על התרומה הפוטנציאלית שהמבקש יכול לתרום לישראל. גם המלצות מכמה מקורות ישראלים המעידים על כך יכולות להחליק את הדרך לקבלת האישור. אפשרות נוספת היא לרשום חברה ו/או מלכ"ר בישראל ולוודא כי לגוף זה ישנה דירקטוריון המורכב בעיקר מאזרחי ישראל.

%7 מהקרקעות בבעלות פרטית הם הרבה פחות מגבילים. בעל קרקע כאמור רשאי להעביר את בעלותו לכל אדם אחר, בין אם הוא יהודי, לא יהודי, ישראלי או לא ישראלי.

רוב הקרקעות בבעלות פרטית בארץ ממוקמת באזורים עירוניים, בעיקר בערים הגדולות בישראל תל אביב, ירושלים וחיפה. הדבר מיוחס לכך שהמדינה לא תפסה קרקע כאמור לפני הקמתה. לקרקע זו, בשל מיקומה הגיאוגרפי ובעלותה למיעוט היחסי של קרקע בבעלות פרטית, יש היום ביקוש רב. שוב, אין הגבלה על רכישת קרקע זו, ללא קשר לדתו ולאום של הקונה הפוטנציאלי.

טופס יצירת קשר

If you would like to communicate with the author of this article please enter your details below and they will be in touch with you.